אריק ספואלטרה הוא לא מאמן. הוא מחדש. הוא ה-INNOVATOR!. לא סתם מאמן עם משרוקית ומחברת של X ו-Y כמו גרג פופוביץ', הפלח הטכסני. אני מנסה לומר לכם כבר שנתיים שיש כאן מקרה של צעיר סלברטי, חכם, אינטיליגנטי, שעבורו משחק כדורסל הוא לא סתם מאבק של נקודות וריבאונדים, אלא סימפוניה של יצירה, התגלות, ויופי. הוא גם מאמן דיגיטלי: הוא יכול לפרק IPAD ולבנותו מחדש (כמו כריס בוש, אגב). הוא מודרני. הוא יודע את ההבדל בין מיקרו-פרוססור ומיקרוגל.

אתם יכולים לגחך עלי הזקן, אבל הזקן הוא אחד מ-'זקני ציון' המקוריים שהתגלה מחדש, אבל עיקר עניינו הוא לא חוקי אלוקים חיים, או ענייני צדק ויושר, אלא הופס. אין הבדל כזה גדול אחרי הכל. את הרעיון אני מקווה שקלטתם.

אז לו חזיתם בנצחון מיאמי אמש באיזה 30 נקודות אולי תבינו את החזון החדש שהפיליפיני הצעיר מכניס לליגה, חזון ופילוסופיה שבעוד כמה שנים כשאתם – ושאר מאמני הליגה – יבינו אותו , כולם יעתיקו אותו. כי המשחק אמש הביא חותם סופי על "החזון של הגאון": כדורסל משוחק הכי טוב כשמשחקים אותו חמישה שחקנים ללא תפקידים מוגדרים. "אין להיט סנטר", אמרתם? צודקים! אבל אין להם גם רכז, קלעי, או פורוורד. הם כולם רכזים, קלעים, פורוורדים, ואם צריך – אבל לא צריך – סנטרים.

אז קראתם זאת כאן לראשונה, כי אולי אפילו אריק ספואלטרה בעצמו עדיין לא מודע לגאוניותו, ולמפלצת שהוא יצר אמש: מיאמי היט המשחקת "TOTAL BASKETBALL". כמו הנבחרת של קרויף. אתם קוראים כאן לראשונה על "TOTAL BASKETBALL", ואני מבקש מרועי 'סקייהוק' ויינברג, שאחרי מותי הוא יכתוב ביורולוגיה, "פרופסור לס, הראשון שדיבר או כתב על 'TOTAL BASKETBALL' ולימד עולם ומלואו מה זה, הלך לעולמו בשיבה טובה…" וכו', וכו'.

אריק ספואלטרה כנראה נישבר מחוסר יכולתו להגדיר את תפקידם של מריו צ'ארלמרס, ריי אלן, דוויין ווייד, לברון ג'יימס, שיין בטייה, וכריס בוש, והחליט "לעזאזל עם משבצות ותפקידים. יש לי את השחקנים הוורסטליים ביור בעולם ואני רוצה אותם על הפארקט. אז קיביני מאט הגובה, קיביני מאט מה שכתוב בתכנייה, אני משחק עם הטובים ביותר שיש לי, ושימות העולם (ז"א הלייקרס, כן?)!".

לכדורסל של אריק ספואלטרה נתחיל לקרוא 'טוטל בסקטבול' או "POSITION-LESS BASKETBALL", מה שיתפוש יותר מהר. וזיכרו היכן קראתם זאת לראשונה. למה אני חוזר על מילותי אלה? כי גם את המושג "עונת המלפפונים" המצאתי בשנת 1961 כשנסעתי עם אשתי רינה ז"ל ליד הקולג' של ווסטר באוהיו, וכל הזמן חשבתי על מה לכתוב למאמר השבועי שלי ל-"חדשות הספורט". פתאום עברנו ליד שדה של מלפפונים, והכותרת קצה לי לראש, "מה קורה בספורט ב'עונת המלפפונים'?" כשהזכרתי זאת בדה-באזר, אחד הגאונים שם 'מצא' שבמאה ה-16 איזה משורר הונגרי כתב על עונת המלפפונים. כשבקשתי לינק או כתובת למקור, הוא נעלם ואיננו.

טוב, אז מיאמי היט משחקת "כדורסל-חסר-עמדות" וככה היא תיקח העונה אליפות שנייה ברציפות. ספואלטרה אמר אחרי המשחק: משחק 'חסר עמדות' לא היה אופציה עבורינו. השחקנים הכתיבו את השיטה. אנחנו עכשיו פשוט מנסים להכניס מין סדר בבלגן, כדי שחוסר הסדר יהפוך לארגון המסודר ביותר ב-NBA!". הוריי, ספואלטרה! אמרתי לכם שהוא גאון. אמרתי לכם שגרג פופוביץ' מחביא מילון אנגלי-אנגלי קטן בכיס כדי להבין את ספואלטרה. הוא הוסיף בשפת הפרופסור שלו שרק פרופסורים כמוני מבינים ללא קושי: "הייתי חייב לצאת מה-'COMFORT ZONE' שלנו. הייתי חייב 'TO UNLOCK' את החוזק המוחבא שלנו. רק משחק חסר תפקידים' יביא לטיפ של הקרחון את הוורסטיליטי הטמון בשחקני הקבוצה שלי". מי שצריך הסבר, כתובת האימייל שלי ידועה לכולם:SEFERSHELI@HOTMAIL.COM

ספואלטרה הוסיף: "אחרי ההפסד לדאלאס חייב הייתי להחליף עדשות, להסתכל על הקבוצה בצורה אחרת לחלוטין. הייתי צריך לשכוח את כל מה שלמדתי בכדורסל, ולבנות תכנית כדורסל חדשה לחלוטין הבנוייה לפי התבנית של שחקני". נו, גידו אתם? אתם מכירים מאמנים אחרים המדברים ככה? אפילו אסי שלם שלנו לא מבין בדיוק מה אומר ספואלטרה, והוא הולך לחפש פרושים בתלמוד (אבל רק אחרי יציאת השבת; הוא אפילו לא יודע כמה אני מלכלך עליו עכשיו!).

ספואלטרה הוא יוצר. הוא גאון. הוא בעל גאטס. יש לו זוג ביצים. הוא כמו שמגדלים אותם בניו-יורק, ולכן הקיץ הוא לקח קורס ב-'פילוסופיה מעשית' ב-NYU. הוא לא פוחד לשנות ולנסות. הוא לא כמו איזה פיל ג'קסון שנתן לוינטרס להפעיל לו מין 'שיטה שמיימית' שאין בה כל ערך או תוחלת ממשית, הנקראית "משולשים", שהיא דבר שכל קבוצה בגיל 12 בקיבוץ גבעת ברנר יודעת, בלי שהיא יודעת שהיא יודעת. אז לפיל ג'קסון היה את מייקל ג'ורדן, ואח"כ את קובי ושאק, ו-שויין (ביידיש!) – הוא משחק 'משולשים' עלאק. מייקל וקובי לא יודעים עד היום את ההבדל בין משולש למחומש.

אבל כשספואלטרה מרכיב שיטה היא 'לא שיטה', אז ישנה שיטה. כמובן שהוא לא היה מסוגל לה ללא 'שלישיית הפלטיניום' לברון, דוויין, ובוש. כל אחד מה-3 מסוגל לשחק את כל חמשת התפקידים, והם משחקים אותם. ולכן מיאמי כה בלתי ניתנת לנבואה, שמירה, או פיצוח.

בגלל המשחק החופשי מעמדות, המשחק של מיאמי הוא גם חסר תרגילים. תרגילים הם לקבוצות מאירופה וישראל, שם שחקנים לא מסוגלים לחשוב וליצור בעצמם. אחד מהם הוא נוביצקי. לכן ריק קרלייל חייב לצרוח "THREE UP-THREE DOWN" וכל מוכר בוטני באולם יודע שזה תרגיל לנוביצקי. כי לנוביצקי חייבים הכל ליצור, ולומר לו בדיוק היכן לעמוד ומה לעשות. רק את הפיידאוויי הוא יודע לעשות בעצמו. אבל ללברון-דוויין-בוש לא צריכים לומר מילה: הכל בא להם מלידה. השטף, הצמיגות, התחלופים, התנועה – הכל בא בטבעיות. הכל טבוע וקבוע בסיבי המוח האפור. הם לא צריכים מאמן עם מחברת ועפרון שיקרא להם תרגיל. הם האמא של התרגילים בצורה טבעית. זה בגנים שלהם..

'שלישיית הפלטינה' (גם זה מושג שיצרתי היום עם המאמר הזה!) מסוגלת לשחק קרוב או רחוק. עם הפנים או הגב לסל לשחק בפרימטר ולהפציץ מרחוק, או להיכנס לסל בקרוס אובר. כל אחד מהם גובר על יריבו לפי החולשה של יריבו. זה בא בטבעית ממגרש המשחקים. הם לא צריכים את 'המשחק הקבוצתי' הכבד שמשריש גרג פופוביץ' בשחקניו מאנו ג'ינובלי, טוני פרקר, טים דנקן, והגבוה הצרפתי. כל הארבעה התחילו לשחק כדורסל בגיל 12-14. טים דנקן היה שחיין פור-גוד-סייק בתיכון. אצלם כל הכדורסל הוא רפלקס מותנה, נילמד. אצל 'שלישיית הפלטינום' אלה רפלקסים מרחם האמא.

עוד אחד וורסטילי שיכול לעשות הכל – כולל מכירת הבוטנים ביציע – הוא שיין בטייה. הוא לא צריך שתדביק עליו מספר "3" או "2" או "4"! היי, הוא בא לעשות על היריב מספר, לא להופיע עם מספר.

יכול להיות שזה לא היה עובד כל כך טוב ללא לברון. אבל גם אם לרומא לא היה וותיקן היא לא היתה רומא, ואם לריו לא היה קופה-קבנה, היא לא היה ריו. כשלברון יפרוש בעוד 9 שנים או משהו כזה, ספואלטרה ימצא משהו חדש לעבוד איתו. הוא תמיד ימצא משהו. כי הוא ב15 נקודות IQ יותר חכם משאר המאמנים.

כמעט שכחתי: היי, שמעתם שהלייקרס מתכננת על הבאת לברון לשורותיה ב2014? עוד נדבר על זה בהזדמנות!

*************המונחים שקראתם עליהם לראשונה כאן********************

1. 'טוטאל בסקטבול'

2. "כדורסל חסר-עמדות" או "POSITION-FREE BASKETBALL"

3. 'שלישיית הפלטיניום'